מילווקי חוגגת, פיניקס בוכייה ואנחנו כאן עם הניתוחים. אחרי שפיניקס עלתה ליתרון 0-2 בסדרת הגמר כבר התחלתי לחשוב על פוסט בו אני מסביר מדוע אני שמח שהסאנס לקחו אליפות. חלומות לחוד ומציאות לחוד. לאור ההתפתחויות האחרונות אני יכול להגיד שאני גם עצוב בשביל פיניקס וגם שמח בשביל מילווקי.

למה העצב על הסאנס?

מועדון שלא לקח עדיין אליפות עם אוהדים נאמנים וחיוביים כאן בהופס ובכלל.

כריס פול קרוב לפרישה ועדיין אין לו טבעת. הייתה לו פה הזדמנות נדירה שספק אם תחזור.

פיניקס הראתה את כל מה שיפה בכדורסל – בנייה נכונה, משחק קבוצתי, ממושמע, חכם ומפרגן. מאמן גבר שבגברים עם סיפור טרגי, סנטר צעיר קלאסי, רכז סופר קלאסיקו, סקורר אדיר וגם שחקנים משלימים שלוקחים בשתי ידיים מה שנתנו להם. לא להאמין ששנה שעברה הם אפילו לא הגיעו לפלייאוף.

למה השמחה בשביל מילווקי?

מועדון שלא לקח אליפות 50 שנה. קבוצה מזרחית סימפטית שאחרי עזיבת הכוכבים הגדולים מהסבנטיז, במשך עשרות שנים לא הצליחה להשתייך לגדולות באמת, עד שהגיע הפריק. גם אחרי שפירקו את הליגה, הם תמיד כשלו ברגעי האמת.

בדומה לסאנס, הבאקס נבנו מהיסוד באמצעות הדראפט (יאניס, מידלטון) + החתמות שלא זיעזעו את בסיס הקבוצה שהורכב מיאניס ומידלטון. לא תמיד הם שיחקו כדורסל חכם והתקפי והם לא המשיכו עם ברוגדון (צעד שבזמנו גרר המון ביקורת).

מייק בודנהולצר – "מאמן העונה הרגילה" , זה שהושמץ עוד בימי אטלנטה של אמצע העשור וגם בקדנציה שלו בבאקס בטענה שהוא מקובע, לא עושה התאמות בפלייאוף ולא יודע להתעלות – האכיל את כל מבקריו סומבררו גדול במיוחד. ההתאמות ההגנתיות שהוא עשה לאחר שפיגר 0-2 (רבים טענו שיפסיד בסוויפ) הפכו את הסדרה ומאותו רגע קבוצה אחת נתנה את הטון כמעט בכל הרבעים שנותרו בסדרה. שאפו ענק! אתה מוזמן למסאז' אצל מומי אחרי שהגורילה ירדה לך מהגב.

שתי הקבוצות לימדו אותנו שעבודה קשה, מאמץ עילאי וחיזוקים במקומות הנכונים בסוף משתלמים. בניגוד לסופר טימס שמחתימות כוכבים בשיאם, מזעזעות את מערך התשלומים שלהן לשאר השחקנים ומייצרות מאבקי אגו, היעלמויות, פציעות, שביתות ושערוריות, זכינו כאן לראות שתי יחידות לוחמות וצנועות שהמטרה המשותפת הייתה עבורן הרבה מעבר לצרכיהם האישיים של שחקניה. כיף מאוד לראות את זה. אני מאוד מקווה שנראה עוד אלופות "סוציאליסטיות" בעתיד הקרוב והרחוק ושגביעי לארי אובריאן לא יישאבו למלתעות הסופר טימס.

לגבי יאניס – המופע שלו הערב מהעונשין (17 מ-19 מהקו) החזיר אותי אחורה ל- 19 מ-19 מהעונשין של נייט האפמן ז"ל נגד בולוניה בחוץ באחד המשחקים הגדוים שיצא לי לראות מסנטר ביורוליג, אם לא הגדול שבהם. גבוה שתופר זריקה אחרי זריקה מהעונשין עם לחץ אדיר מעל הכיוונים.

המשחק הזה של יאניס הוא לטעמי ממופעי הפלייאוף הגדולים שהראו, התקפית והגנתית. המוטיבציה והמלחמה הבלתי נגמרת שלו (לדוג' איך שהוא כעס על עצמו שלא הספיק לחסום את בוקר בטרנזישן) צריכות להוות מודל לחיקוי לכל אחד, ולא רק בתחום הכדורסל. אם ימשיך ככה וגם יקח עוד אליפויות הוא ישתייך לגדולים ביותר.

מה הלאה?

סיכוי די טוב שסופר טימס חדשות יוקמו/ישודרגו. אצל חלק מהן הברגים של השחקנים הראשיים בהצגה יישארו מחוברים והם גם לא יסבלו מהרבה פציעות, מה שיקשה על קבוצות כמו פיניקס לשחזר העפלה נוספת לשלבים הגבוהים. זה מחזק את שאלת כריס פול: האם הוא יישאר עם פיניקס וינסה לשחזר את ההישג העצום + שלב אחד קדימה, או שלקראת הפרישה יבחר בדרך הקלה ויצטרף לגלאקטיקוס (מג'יק כבר בוחש בקלחת…)? אם הוא נשאר בפיניקס, הסאנס חייבים להתחמש בעוד שחקן טופ 30 רציני שיודע ליצור והם גם חייבים לדחוף את ברידג'ס, אייטון והקמרונים לקחת על עצמם יותר בהתקפה.

לעומת הסאנס, הבאקס יוכלו לתת פייט לקבוצות כאלה בזכות הניסיון שצברו + חיזוקים פה ושם. השלישייה המובילה תתגבש עוד יותר התקפית. הגנתית הם כבר בטופ.

ומשפט אחרון לגבי השיפוט – סדרה הגנתית כזו עם יאניס שמגיע לצבע כל התקפה – קשה מאוד לשיפוט. לטעמי השיפוט היה טוב רוב הזמן, למעט שריקות "אג'נדיות" שכנראה מחויבות המציאות במסגרת המוצר האיכותי הזה העונה לשם נבא.

ועוד משהו – תבטלו כבר את החוק המטומטם הזה של הגולטנדינג במקרה שהכדור מטייל באיזור הטבעת! אם שחקן מספיק אתלטי ועירני לאסוף משם את הכדור או להטביע האלי הופ – תפרגנו לו! אפילו באירופה מרשים את זה!

עונת מלפפונים שמחה לכולם!